ויקרא פרק ב - וכל קרבן מנחתך במלח תמלח

ויקרא פרק ב א ונפש, כי-תקריב קרבן מנחה ליהוה--סלת, יהיה קרבנו; ויצק עליה שמן, ונתן עליה לבנה. ב והביאה, אל-בני אהרן הכהנים, וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה, על כל-לבנתה; והקטיר הכהן את-אזכרתה, המזבחה--אשה ריח ניחח, ליהוה. ג והנותרת, מן-המנחה--לאהרן, ולבניו: קדש קדשים, מאשי יהוה. {ס} ד וכי תקרב קרבן מנחה, מאפה תנור--סלת חלות מצת בלולת בשמן, ורקיקי מצות משחים בשמן. {ס} ה ואם-מנחה על-המחבת, קרבנך--סלת בלולה בשמן, מצה תהיה. ו פתות אתה פתים, ויצקת עליה שמן; מנחה, הוא. {ס} ז ואם-מנחת מרחשת, קרבנך--סלת בשמן, תעשה. ח והבאת את-המנחה, אשר יעשה מאלה--ליהוה; והקריבה, אל-הכהן, והגישה, אל-המזבח. ט והרים הכהן מן-המנחה את-אזכרתה, והקטיר המזבחה--אשה ריח ניחח, ליהוה. י והנותרת, מן-המנחה--לאהרן, ולבניו: קדש קדשים, מאשי יהוה. יא כל-המנחה, אשר תקריבו ליהוה--לא תעשה, חמץ: כי כל-שאר וכל-דבש, לא-תקטירו ממנו אשה ליהוה. יב קרבן ראשית תקריבו אתם, ליהוה; ואל-המזבח לא-יעלו, לריח ניחח. יג וכל-קרבן מנחתך, במלח תמלח, ולא תשבית מלח מנחה, הוא. טז והקטיר הכהן את-אזכרתה, מגרשה ומשמנה, על, כל-לבנתה--אשה, ליהוה