מאיר אריאל במבואות סואץ

"...שמתי לב שיש דברים שנגמרים, אבל החיים כל הזמן נמשכים. וגם הקטע ההוא בסואץ, הלא זה הדבר הנפלא-עם-קטעים-קשים-במיוחד... הזמניות, חברים, הזמניות, הכל נגמר בסוף. גם טוב, נכון, אבל -- למי שלא מאמין בטוב, יש לי חדשות בשבילו: גם רע נגמר בסוף. כמו למשל שלושה חודשים בעיר סואץ, על מנגלים עסיסיים, נוטפי שומן-בשר-כבש טרי הולך ונצלה... שותים וודקה מתובלת בסירופ פלחי-אשכוליות, שהיה ידוע בכל המרחב בשם "קוקטייל-נפיץ-מעיך "... מזינים את עיניהם בתמונות-אמצע שנתלשו מתוך חוברות ששלחה אשת-הנשיא-דאז לכוחותינו בחזית -- מה שנקרא "תמונות-חזית"... ובתוך כל הרע הזה, תראו כמה טוב, תראו כמה טוב... עושים חיים משוגעים. העורף משתגע להשיג פחית-נפט בשביל לפתוח איזה דוּד, בשביל להשקות איזה, או לחמם איזה חממה - - ואתה שוכב לך על מנגלים ומגרד באוזן, בשביל הנימוס... אז מה עושה נער עברי הרחק מהמולדת ? " מבואות סואץ -- הקדמה ל"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" (מתוך הדיסק וההופעה "דלתות נפתחות מעצמן")