הרב נתנאל אדלר שיר השירים רבה שיעור 4

פרשה א' אות א' חלק שני: מה המשמעות הנשמתית והמעשית של סיפור התורה על יוסף, פוטיפר, ואשת פוטיפר? מיהו "יוסף" במובן של מידות הנשמה? מיהם אויביו - פוטיפר ואשת פוטיפר - הדובה והדב? מדוע נטפלים דוקא הם ליוסף, מה סכנתם, ולמה חייב יוסף לעבור דרכם כדי לצאת לחירות ולעמוד לפני פרעה? על כל אלה ועוד בשיעור שלפניכם. קטע המדרש שנתבאר בשיעור: "שיר השירים, זה שאמר הכתוב על ידי שלמה (משלי כב) 'חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתייצב בל יתייצב לפני חשוכים', חזית איש מהיר במלאכתו זה יוסף דכתיב ביה (בראשית לט) 'ויבא הביתה לעשות מלאכתו', רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר יום ניבול/זיבול של נילוס היה, ורבי נחמיה אומר יום טיאטרון היה, והלכו כולם לראות והוא נכנס למלאכתו לחשוב חשבונותיו של רבו, רבי פנחס אומר בשם רבי שמואל בר אבא: כל שהוא משמש את רבו כראוי הוא יוצא לחירות. מנין אנו למדין - מיוסף, על ידי ששמש את רבו כהוגן יצא לחירות, לפיכך 'לפני מלכים יתייצב' זה פרעה, שנאמר (שם מא) 'וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור', 'בל יתייצב לפני חשוכים' זה פוטיפר שהחשיך הקב"ה את עיניו וסירסו". יסודות שנתבארו בשיעור: עשר הספירות בנשמה, התהליך הנשמתי מכתר ועד מלכות. הרחבה בביאור מהי מידת יסוד בנשמה, והחיבור בינה למידת מלכות. השיעור לעילוי נשמת מרת תמר בת רבי יעקב משה ע"ה