השיר מוקדש לאבי האהוב, שראה את עצמו בין שורותיו,
וכעת גם אני.
כמו כן:
"את מילות השיר כתב מרדכי (מוט'קה) לבנון.
מוטק'ה היה עיתונאי, עורך עיתון "כל בו" בחיפה, יקיר חיפה, מחזאי, ועוד המון כישרונות.
איש משכמו ומעלה!
במרץ 2011 הלך לעולמו, יהי זכרו ברוך.
השיר מוקדש באהבה לזיכרו."
(כרמלה לבנון).
שמש עולה,
יורד גם הליל,
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
היה היה פעם,
כך סבתא אומרת,
היה היה פעם קירקס.
בין חבל לחבל,
שם דמות מקרקרת,
זו דמות הליצן הננס.
שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
קטן וזעיר,
הוא נראה מול היתר,
אך עת לזירה הוא נכנס,
פורץ הקהל,
בתשואות חן לפתע,
לכבוד הליצן הננס.
שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל
עיניו מעולם,
לא ידעו מה זה בכי..
עצוב רק אצלו המבט.
דמעה מעולם לא ירדה לו על לחי,
כי הוא להצחיק רק נועד.
שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
וערב אחד,
אביו מהחבל,
נפל וגופו התרסק.
בכה הקרקס,עת טמנוהו בקבר,
אך בנו הליצן עוד צוחק.
שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.
שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.